בעשור השני של שנות האלפים קשה להכיר מישהו שאין לו מכשיר סלולרי, כולל קשישים מהדור הישן וילדים שבקושי יודעים לכתוב. גם אני בתוכם. המכשיר שלי משמש אותי בכל מקום ולמגוון מטרות – הוא השעון המעורר שלי בבוקר, יומן הטלפונים והפגישות שלי, מצלמה לשעות הפנאי, אמצעי לבדיקת מיילים וגלישה ברשת, וגם סל הקניות שלי. זאת בנוסף לאינספור אפליקציות למטרות שונות, החל בניווט בדרכים ועד למשחקים עדכניים, וכמובן שאני גם מדבר בו ושולח הודעות סמס. יום אחד קמתי בתהייה האם הפכתי לתלוי במכשיר הסלולרי שלי, והאם אני מסוגל לחיות בלעדיו כפי שאבותינו הקדומים חיו.
יום ראשון בלי סלולרי
אז החלטתי לבצע ניסוי חברתי, ולהימנע למשך שבוע מלהשתמש במכשיר iphone 4s שרכשתי לא מזמן, או בכל מכשיר סלולרי חלופי אחר. ביום הראשון לחיים בלי הסלולרי הייתה לי פגישה עסקית בפרברי העיר באזור שאני לא מכיר. אתגר זה גרם לי להוציא מהגנזך את ספר המפות בניסיון לאתר את הרחוב הנדרש, בשילוב פתיחת החלון ובקשות סיוע מביכות מעוברים ושבים. לאחר לא מעט קשיים ורחובות ללא כניסה, הגעתי למקום הפגישה באיחור של רבע שעה. עמיתיי קיבלו בחשד ניכר את ההסבר לאי הזמינות בסלולר, והייתי צריך לעמול קשות על מנת לשנות את הרושם הראשוני הרע שיצרתי.
יום שני בלי סלולרי
קמתי עם שעון מעורר רגיל שמסיבות לא ברורות החליט להעיר אותי עשר דקות מאוחר יותר. מיהרתי להתארגן ונסעתי הפעם מוקדם מהרגיל לפגישה נוספת בבית קפה, עם אותם עמיתים מאתמול. דאגתי להקדים בהרבה ומצאתי את עצמי חסר אונים ומשועמם, ללא מכשיר סלולרי שיעסיק אותי בזמני הפנוי. יחד עם זאת, הזמן חלף ועמיתיי בוששו להגיע, כך שנדרשתי לחפש טלפון קווי על מנת לבדוק מה קורה איתם. אמנם מצאתי טלפון ציבורי בקרבת מקום, אך הוא עבד באמצעות כרטיס מגנטי שלא היה ברשותי. לבסוף, אחרי כשעה, מצאתי קיוסק עם טלפון קווי בתשלום וזאת רק על מנת לגלות שעמיתיי שלחו לי הודעה אודות דחיית הפגישה בשבוע.
שבוע שלם בלי סלולרי
כפי שכבר אתם מבינים, החיים בלי סלולרי אינם פשוטים ויש בהם אלמנט בסיסי של מסע הישרדות. במשך השבוע מצבים מביכים וקשיי התנהלות המשיכו להציף אותי. כך לדוגמא, מצאתי את עצמי תקוע בבית, מבצע סידורים בטלפון הקווי בזמן שכבר הייתי אמור לצאת לעבודה. בימים כתיקונם הייתי מצבע את השיחות הללו במהלך הנסיעה למשרד. ובערב לאחר מכן, אימא שלי התקשרה על סף היסטריה, מכיוון שלא תפסה אותי בסלולרי וחשבה כמו תמיד שהגרוע מכל קרה.
סיום הניסוי וערך מוסף
אני חייב להודות שבמהלך השבוע היו כמה רגעים של תחושת חופש ושחרור, ושלפעמים כיף להיות לא זמין ובלתי תלוי בסלולרי. ואולם, את סוף הניסוי ופתיחתו המחודשת של המכשיר הסלולרי קיבלתי באנחת רווחה. מסקנתי הייתה שבפעם הבאה שארצה לערוך ניסוי מעין זה, כדאי לבצעו במהלך חופשה רומנטית של סופשבוע בצימר בצפון.
תגובה אחת
ממש עצוב שבימינו שבוע בלי טלפון, נקרא ניסוי