אחת המטרות הגדולות שהמדינה הציבה בפניה היא לקדם ככל הניתן את ענף ההייטק שלה. לשם כך, יש לדאוג שחברות קטנות, סטארטאפים שמעוניינים לפתח כלים ואמצעים שונים, יוכלו להתבסס ולהתפתח, על מנת שהן יחזיקו מעמד לאורך זמן.
מאחר ולא תמיד כל עסק כזה, יכול להשיג את המימון הנדרש, בין אם מגיוס ובין אם זה מהלוואות, ומן הסתם לא לכל עסק יש את ההון העצמי הנדרש, ואין לו את האפשרות להתפתח מבלי שיהיה בידיו את ההון הדרוש לכך, אז האופציה היא הרבה פעמים למצוא משקיעים עצמאיים שיהיו מוכנים להכניס כסף לעסק ולהשקיע בו.
לשם כך המדינה יצרה את חוק האנג'לים. חוק זה נועד לעודד משקיעים פרטיים להשקיע בחברות שונות ובפרט חברות סטארטאפ קטנות. המשמעות של החוק, היא להקל ככל שניתן על המשקיעים בכל הקשור למיסוי, כך שהם ירצו ויהיה להם תמריץ להשקיע בעסקים קטנים. בצורה כזו יש יותר סיכוי שהם יעשו זאת.
צריך להבין, אם אין למשקיע תמריץ מצד המדינה להשקיע, אז ייתכנו שתי אופציות, הראשונה, שהוא יעדיף לא לעשות את זה, ואז הכלכלה נתקעת במקום, האופציה השנייה היא שהם ידרשו מהחברות תנאים בלתי אפשריים עבורם, ואז ייתכן שבעלי החברות יסכימו לכך והם עלולים להיפגע, או שהם עלולים לוותר, ושוב הכלכלה תתקע.
תמיד קיימת אופציה לחפש משקיעים בחו"ל או לפנות אל משקיעים מוסדיים. שתי האופציות פחות טובות, שכן המדינה תרוויח מכך פחות, מה עוד שלא בטוח מה יהיה גורל העסק אחרי שתתבצע ההשקעה. לכן האינטרס של המדינה היא לעודד משקיעים פרטיים להכניס יד לכיס ולהשקיע.
לשם כך היא יצרה את החוק, אשר נועד להקל על המשקיעים, להקל עליהם בכל הקשור למיסוי ולתנאים אחרים. מן הסתם, זה לא בהכרח יוביל לכך שכל משקיע פרטי ירצה להשקיע בסטארטאפ קטן, שכן הוא צריך לדעת במה החברה מתעסקת ואיך זה יכול לשרת אותו וכן את החברה כולה. אך ברגע שהתנאים הם הרבה יותר טובים, אין סיבה שלא לעשות זאת, אין סיבה להשקיע בחברות שונות שיכולות לעזור לכלכלה הישראלית.
